אבני חן יוצרות סיפור אישי על היד, על הצוואר או באוזן, ולכן כשאתם בוחרים תכשיט משובץ אבן חן אתם לא בוחרים רק ביופי – אתם בוחרים בזיכרון, ברגש, במשהו שאמור ללוות אתכם שנים רבות. כדי שזה יקרה, חשוב להבין מה גורם לשחיקה של אבן חן, איך היא מתנהגת בחיי היום יום, ואיזו אחריות יש לכם כשאתם עונדים אותה. ברגע שמבינים את זה, הרבה יותר קל לשמור על תכשיט אחד אהוב שנראה חדש גם אחרי עשור.
מדידת העמידות של אבן חן
כדי להבין עד כמה אבן חן תתאים לתכשיט יומיומי או לתכשיט לאירועים, בוחנים כמה מדדים שונים. העמידות של אבני חן נמדדת ביכולת שלהן להתמודד עם חום, אור, כימיקלים ביתיים, לחות ושחיקה מכנית. לכל אבן חן יש מבנה שונה, ולכן גם רמת סיבולת אחרת. לפני שבוחרים תכשיט, כדאי להכיר לפחות בשלושה נתונים בסיסיים: רמת הקשיות, רמת הקשיחות ורמת היציבות של האבן. שילוב של שלושת הגורמים האלה יעזור לכם לבחור אבן חן שמתאימה לאורח החיים שלכם, ולהבין למשל למה משבצים טבעות אמרלד בצורה מסוימת, ולמה שרשרת עם תליון יהלום מתוכננת אחרת לחלוטין.
קשיות אבן החן – מי שורט את מי
קשיות עוסקת בעמידות של אבן חן בפני שריטות ושפשופים. כאן נכנסת לתמונה סקאלת מוס, שמדרגת אבנים לפי היכולת שלהן לשרוט זו את זו. יהלום נמצא בראש הסקאלה והוא החומר הטבעי הקשיח ביותר, ולכן רק יהלום יכול לשרוט יהלום אחר. לעומת זאת, טופז יכול לשרוט טופז וכל אבן רכה ממנו. המשמעות המעשית פשוטה: לא מאחסנים תכשיט יהלום באותה קופסה עם תכשיט משובץ אבן חן רכה יותר, כדי לא לקבל שריטות קטנות שמצטברות עם הזמן. אותו דבר נכון גם לגבי אבני חן אחרות – ערבוב חופשי בקופסה אחת יוצר מפגש חוזר בין אבנים בדרגות קשיות שונות.
קשיחות אבן החן – איך נמנעים מסדקים ושברים
רמת הקשיחות של אבן חן היא כבר נושא אחר: היא מודדת עד כמה האבן עמידה בפני שברים, סדקים ומכות פתאומיות. אבני חן בנויות מאטומים שמקושרים ביניהם, ועוצמת הקשר ביניהם קובעת עד כמה קל או קשה להפריד בין חלקים בתוך הגביש. גם אבן חן שנחשבת קשיחה ועמידה מאוד בפני שריטות, עלולה להיות פגיעה יותר במכה חדה בזווית מסוימת. אבנים “רכות” או עדינות יותר, כמו אבן האופל ואבן הטנזנייט, חשופות במיוחד לשברים. בגלל זה נהוג לשבץ אותן בתכשיטים כמו עגילים או תליון, שבהם הסיכוי לקבל מכה חזקה נמוך יותר מאשר בטבעת שנמצאת כל הזמן בפעולה.
כאן נכנסת גם החשיבות של סגנון השיבוץ. שיבוץ שמגן על קצוות האבן ומרחיק אותם מאזורים פגיעים מצמצם משמעותית את הסיכוי לסדקים. בטבעות, למשל, כדאי לוודא שהשיבוץ לא חושף פינות חדות של האבן, במיוחד כשמדובר באבני חן עדינות יותר, כדי שלא יספיק שולחן, ידית של דלת או מכה קלה כדי לגרום נזק.
היציבות של אבן חן – חום, לחות, אור וכימיקלים
היציבות של אבן חן מתייחסת ליכולת שלה לעמוד בפני תנאי סביבה שונים: חום, לחות, אור וחשיפה לחומרים כימיים. כאן כבר רואים הבדלים גדולים מאוד בין אבן חן אחת לאחרת, גם אם שתיהן נראות חזקות לעין לא מקצועית.
- חשיפה ממושכת לחום ולאור יכולה לפגוע בצבע ובגוון של אבנים כמו אחלמה, סיטרין, קונזייט וטופז בטווח המיידי, ולשנות בהדרגה את המראה של אבני חן כמו ענבר, קורל, שנהב, ג’ט ופנינים בטווח הארוך.
- יש אבנים שרגישות במיוחד ללחות. אצל חלקן, לחות נמוכה מייבשת את האבן ועלולה לגרום לה להיסדק – כמו במקרה של אבן האופל. אחרות, כמו ענבר, מלכיט ואזורייט, דווקא רגישות ללחות גבוהה ולחשיפה ממושכת למים, ולכן עדיף לאחסן אותן במקום יבש יחסית ולא על שידת האמבטיה.
- כימיקלים יומיומיים כמו כלור, איפור, בושם וחומרי ניקוי פוגעים באבני חן עדינות. פנינים, לדוגמה, מאבדות ברק וגוון כאשר הן נחשפות שוב ושוב לבושם ולקרמים. אבן הטורקיז יכולה לספוג נוזלים ולשנות את צבעה, ומלכיט וקורל עלולים להיפגע בליטוש ולדהות במגע עם כלור או אמוניה. לכן מומלץ להוריד תכשיטים עם אבני חן לפני שטיפת כלים, ניקיון הבית או כניסה לבריכה.
נושא נוסף שפוגע ביציבות של אבני חן הוא שינויי טמפרטורה קיצוניים. מעבר חד מסביבה קרה מאוד לסביבה חמה, או להפך, עלול לסדוק אבנים מסוימות או להרחיב סדקים קיימים. זה נכון עבור אבן האפטיט, אבן האיולייט, קונזייט, טנזנייט, אופל ואף עבור יהלום. לכן עדיף לא להשאיר תכשיטים ברכב לוהט בקיץ או בחלון שמשי בחורף.
אל תגזימו בטיפול!
שמירה על תכשיטים עם אבני חן לא אומרת שכל כתם קטן דורש טיפול אגרסיבי. לעיתים דווקא עודף טיפולים כמו מילוי שברים, ציפוי חוזר או פוליש תכוף מדי עלולים לפגוע באבן חן רגישות. ציפויים שונים יורדים עם הזמן, במיוחד במגע עם כימיקלים, ואז האבן נראית פחות טבעית ואפילו יכולה להישחק מהר יותר. ניקוי עדין במים פושרים וסבון עדין, עם מברשת רכה, ובדיקות תקופתיות אצל צורף שמבין באבני חן, מספיקים לרוב התכשיטים.
אבן חן איכותית צריכה להגיע עם תיעוד מסודר. כשאתם רוכשים תכשיט משובץ אבן חן, חשוב לבדוק שהוא מגיע עם תעודה מקורית של GIA או מכון גמולוגי מוכר אחר. התעודה מפרטת את סוג אבן החן, הדירוג שלה, האם עברה טיפול כלשהו, ואיך מומלץ לנקות ולשמור עליה כדי שתישאר יפה לאורך שנים. כשמבינים את הנתונים האלה, אפשר להתאים כל תכשיט לשימוש נכון – טבעת ליום יום, עגילים לאירועים או שרשרת עדינה ששומרים בצד ומוציאים ברגעים מיוחדים.
בסופו של דבר, אבני חן משלבות בין יופי לרגישות. מי שמכיר את הגורמים לשחיקה של אבן חן, מתייחס אליה נכון, בוחר שיבוץ מתאים ודואג לאחסון נפרד ותנאים עדינים, מגלה שהתכשיט מצליח ללוות אותו מתקופה לתקופה כמעט בלי להשתנות. זה לא רק עניין של ערך כספי, אלא בעיקר תחושה נעימה שכל פעם שאתם פותחים את הקופסה – האבן עדיין מספרת את אותו סיפור בדיוק.





